הבלוג של החיים שלי

טוב חברים זהו זה הסוף, זה סוף הבלוג שלי על ספרים, מקווה שמי שקרא נהנה ומי שיקרא יהנה :)
הספר האחרון עליו אני אדבר הוא הבלוג של החיים שלי של ג'סיקה ברודי (אחלה ספר לסיום הבלוג חחח)

בבקשה תקראו את זה!
החיים שלי תלויים בזה!

טוב, אולי זה קצת מלודרמטי. אבל תסלחו לי, אני מרגישה קצת מלודרמטית כרגע. אז ככה: קוראים לי ברוקלין פירס, אני בת חמש-עשרה, ואני מאותגרת בקבלת החלטות. ברצינות, אני לא מצליחה לחשוב מתי בפעם האחרונה קיבלתי החלטה נבונה, כולל המסיבה שארגנתי כשההורים שלי היו מחוץ לעיר ושגרמה בטעות לשרפה. נכון, זה לא היה הרגע הכי מוצלח בחיי.

אבל הרי בגלל זה פתחתי בלוג. כדי שהקוראים יקבלו החלטות בשבילי. כן, פשוט ויתרתי. הרמתי ידיים. אני נותנת למישהו אחר להחליט איזה ספר לקרוא לשיעור ספרות, ואם להיענות להזמנה להצטרף לנבחרת הדיבייט. ההזמנה, דרך אגב, הגיעה מאיזה בחור חמוד-בדרכו-החנונית שעשה לי תמרון היימליך והציל אותי מחנק בקפיטריה. (תזכורת לעצמי: ללעוס את המלון לפני שבולעים.) אני אפילו נותנת להם להחליט עם מי כדאי לי לצאת!

בקיצור, מתברר שיש דברים שאי אפשר פשוט לבחור או לתת למישהו אחר לבחור במקומך – נגיד, במי להתאהב. ועכשיו הכול דפוק יותר מתמיד. לא מאמינים לי? תקראו את הספר ותחליטו בעצמכם. אתם תצחקו, תבכו ותצרחו מרוב תסכול. או שאולי רק אני עושה את זה. הרי בסופו של דבר, אלה החיים שלי.


טוב, כמו שהבנתם זהו הספר האחרון עליו אדבר, כי אין כמו לסגור בלוג על ספר על בלוג :)
האמת שאם להגיד את האמת אף פעם לא סבלתי צורת כתיבה של יומן\בלוג או משהו בסגנון.
חוץ מהכתיבה אהבתי הכל, האמת שאני מבינה אותה והקשיים וההחלטות שהיא עוברת קורים גם לי.
ריב עם חברות טובות ובחירות שאף פעם לא מסתדרות כמו שאני רוצה, האמת שזה קורה לכולן, אז היא ניסתה שיטה אחרת, ללכת לפי החלטות של אחרים מה שהם יגידו זה מה שהיא תעשה אבל זה לא פותר באמת את הבעיות ולפעמים אפילו מחמיר אותן לסיכום תמיד כדאי ללכת לפי ההחלטות שלך אתה יכול להתייעץ אבל לקחת החלטה של מישהו אחר זו לא תמיד הדרך הנכונה והטובה.
ספר נחמד מאוד לנערות מתבגרות, מומלץ! :)

נער קריאה

היום אני אדבר על הספר נער קריאה של  ברנהארד שלינק.

מיכאל, תלמיד גימנסיה בגרמניה שלאחר המלחמה, מתמוטט ברחוב מחולשה. אישה כבת שלושים עוזרת לו להתאושש. אימו דורשת שיביא זר פרחים לאישה ויודה לה. הוא הולך וחוזר כעבור שבוע. פרשת אהבים נרקמת בין הנער לבין האישה, חנה, ובמהלכה היא מבקשת שיקרא באוזניה בקול קטעים מספרים שהוא אוהב. מערכת היחסים בין השניים מתחילה להתערער כאשר הוא חוקר את חנה על חייה בעבר. היא מסתיימת באחת כשחנה נעלמת יום אחד מדירתה, וחוזרת לחייו רק ביום שבו הוא - סטודנט מבריק למשפטים - מזהה אותה כאחת הנאשמות המרכזיות במשפט של פושעי מלחמה נאצים. התנהגותה במשפט וחלקה בזוועות המלחמה מעוררים בו חלחלה, ומיכאל נקרע בשאלות שירדפו אותו עד סוף ימיו, שאלות שהן נחלת גרמניה של היום, המתמודדת עם יחסיה עם העבר.

את הספר הזה קראתי כעבודת חקר בספרות, בנושא מנגנוני הגנה. יש בספר הזה בהחלט היבט פסיכולוגי, שהוא ההכחשה וההדחקה של חנה, היא אינה יודעת קרוא וכתוב והיא מעדיפה להיכנס לכלא מאשר להודות בזה. שזה בהחלט מעניין כי בעצם הספר מראה מה אנשים יעשו על מנת לא לחשוף את הדברים שהם מתביישים בהם, זה ספר מאוד חזק הוא מתחיל כרומן ומסתיים כאיזשהו זיכרון רע מהשואה, הוא מכיל הרבה דברים ובהחלט שווה קריאה. האמת שכל סיפור שמתקשר לשואה גם אם הוא לא בהכרח "אמיתי" אני רואה אותו כך ולכן שקראתי את הספר הקריאה שלו הייתה שונה, באיזשהו מקום ריחמתי עליה אבל עדיין עברה לי המחשבה בראש שמגיע לה, כי היא נאצית והיא עזרה להם וזה האמת נושא שקשה עבורי אז היה לי קשה לרחם עליה אבל מצד שני הסיפור הוא גם עליה ורואים בו נקודות אחרות, היא בהחלט מעוררת רחמים וסלידה יחד, ממש פרדוקס.

ספר מעניין ומומלץ לקריאה :)

אהבה באחוזת טיינפורד

עכשיו אני אדבר על הספר אהבה באחוזת טיינפורד של נטשה סולומונס

באביב 1938 מגיעה אליזה לנדאו אל בית טיינפורד - בית אחוזה גדול על גדת מפרץ בחופי אנגליה. אליזה, נערה בורגנית סוערת והרפתקנית מווינה שנאלצת להתחיל לעבוד כמשרתת, אינה יודעת דבר על אנגליה, אלא שלא תמצא חן בעיניה. בזמן שמשרתים מצחצחים כלי כסף ומגישים משקאות על המדשאה, היא עונדת את הפנינים של אִמהּ תחת המדים, ומחוללת שערורייה כשביום הולדתו ה-21 של קיט, בנו של בעל האחוזה, היא מתחפשת לגבר ורוקדת איתו.
אבל המלחמה קרבה, העולם משתנה. ועל אליזה להשתנות איתו.
בטיינפורד היא לומדת שאפשר להיות יותר מאדם אחד – ושאפשר לאהוב יותר מפעם אחת.


ספר נחמד פלוס. לא הבנתי ממה כולם התרגשו? יש ים ספרים על אהבה שנייה, היה נחמד אם הספר הזה היה מדבר על אהבה ראשונה שעוברת משברים אך מחזיקה מעמד. לא אהבתי את כיוון העלילה אליה היא משכה את הסיפור. גם יש בעיה לסופרים יש להם תפישה עקומה אם הספר לא נגמר עצוב אז הוא לא טוב, לא תמיד חייב לעשות את זה וזה לא עובד על כל סיפור ועלילה. ההתחלה הייתה עם פוטנציאל לסיפור מעניין אבל אחר כך זה הדרדר, היא גם רצה עם העלילה, כאילו יש לך אפשרות לכתוב ספר עם מינימום 300 עמודים לאן את רצה?!?
היא ניסתה לעשות סיפור מרגש ולא רגיל אך לצערי עליי זה לא עבד ולכן לא ממש אהבתי אבל זאת אני ולכן אני ממליצה לבדוק את הסיפור הזה כי יש הרבה שכן יאהבו ויתרגשו מהספר הזה....אז לכו על זה!

מרוצי העקרב

היום אני אדבר על הספר מרוצי העקרב של מגי סטיווטר.

יש המתחרים כדי לנצח - יש המתחרים כדי לשרוד
בכל שנה בסתיו עולים סוסי המים הפראיים מבין גלי האוקיינוס אל חופי
האי הקטן תיסבי. ובכל שנה רוכבים עליהם תושבי האי במרוצים קטלניים -מרוצי העקרב.
אבל השנה המרוץ אכזרי מתמיד. הנער שון קנדריק, אלוף המרוצים כבר ארבע פעמים ברציפות, מתחרה בקייט קונולי, הנערה הראשונה שתשתתף בהם אי פעם. שון השתקן וקייט הנחושה מגלים זה את זה וגורלם נקשר יחדיו. הם יודעים שניצחון או הפסד הוא עבורם לא רק חיים ומוות, הוא הרבה יותר מזה. האם גם הפעם יגיע רק רוכב אחד לקו הגמר? האם גם
הפעם יצבעו סוסי הפרא ורוכביהם את גלי האוקיינוס באדום?


קודם כל הסופרת(לפחות בעיני) יודעת למשוך קוראים, התקציר, הכריכה והשם מאוד משכו אותי ובגלל זה החלטתי לקרוא. האמת לפני שקראתי את הספר היו לי ציפיות מאוד גבוהות, הייתי בטוחה שאני מאוד ייהנה מהספר אבל הוא לא מיצה את התקציר וגם לא אותי. העלילה נמרחת ולא מתקדמת לשום מקום ועד שהיא כבר מתקדמת לא כמצופה, היה אפשר לעשות את הספר הזה באמת מפתיע ומעניין אבל היא בחרה ללכת למקום מאוד רדוד, כמעט וכל העלילה בנויה על "משחקי העקרב" שבעצם זה סוסי מים מיוחדים ומסוכנים, אוקיי אם היא נשענת על זה סבבה אבל צריך להתקדם היא חוזרת אחורה, העלילה לא מתמקדת במרוצים ובזוג הראשי וגם הסוף דבילי לגמרי, בקיצור א-כ-ז-ב-ה!! 

יומנה המטריף של ג'ורג'יה ניקולסון

היום אני אדבר על סדרת הספרים יומנה המטריף של ג'ורג'יה ניקולסון של לואיז רניסון

״אני חושבת שבנים באמת אוהבים בנות שיהיו קצת רכות ופחות, נו... את יודעת.״
ג׳ז סגרה את רוכסן התרמיל שלה. הסתכלתי עליה.
״פחות מה?״ שאלתי.
״אני חייבת ללכת. אנחנו אוכלים הערב מוקדם.״
קרה לכם פעם שידעתם שעדיף לסתום כי באמת היה עדיף לסתום... אבל בכל זאת המשכתם לדבר? טוב, אז לי זה קרה.
״נו... פחות מה?״ התעקשתי.
היא מלמלה משהו תוך כדי ירידה במדרגות.
״פחות כמוני, התכוונת. נכון?!״
קבלו את ג׳ורג׳יה ניקולסון, אחת שיודעת שהיא לא בדיוק כמו כולם, אבל בחיים לא תצליח להתאים את עצמה ולהיות מה שהיא לא.
היא פרועה, היא מצחיקה, היא צוחקת על עצמה ועל כולם.
היא מתאהבת, היא מתאכזבת, היא קמה ונופלת.
היא כוח טבע.
היא אחת ויחידה.
היא בעלת יומן שכבש את העולם.
וזהו החלק הראשון שלו.


קראתי את הספר הזה כשהייתי יותר קטנה, תמיד עניינו אותי ספרים שהם יומן אבל כשקראתי את הסדרה הזו (גם לא במלואה) הבנתי שזה ממש לא משהו, הספר מלא פרטים לא מעניינים, טוב כי זה יומן אבל עדיין..
והדברים שמעניינים גם לא כתובים טוב וגם קצרים לעומת שאר ה"עלילה". קפצתי בין היומנים אבל גם שם זה לא משתפר והשם של הספר ממש אבל ממש לא תואם באמת את התוכן שלו. מטריף הוא לא זה בטוח.
הוא גם לא כתוב כל כך בתור יומן הוא משהו לא מוגדר ומשעמם.
ובכל זאת נקודת אור בסיפור זה שכן היו קטעים מצחיקים ויפים (בכל זאת לא הכל נורא) מומלץ למי שאוהבת לכתוב יומן, היא תסתדר עם ה"עלילה" הזו.

סדרת הספרים צל לילה

היום אני אדבר על סדרת הספרים צל לילה (צל לילה, זאבי הלילה, סוף הלילה) אני אדבר על הספר הראשון אך פחות או יותר זה מדבר על כל סדרת הספרים.
קאלה טור לא דומה לנערות אחרות. בעוד נערות בנות גילה חולמות בהקיץ על בנים, קאלה מדמיינת איך היא משסעת את גרונם של אויביה. קאלה נולדה נוטרת, נערה-זאבה לוחמת. 
ביום הולדתה השמונה-עשרה תתמסר לזכר האלפא רֶן לרוּש ותהפוך לנקבת האלפא השלטת, מנהיגת להקת צל לילה, הדור הבא של הזאבים הנוטרים.
אבל הנתיב שנסלל עבור קאלה כל חייה נקטע, ברגע שהיא מצילה את חייו של שיי, נער אנושי יפה תואר. היא מתאהבת בשֵיי ומגלה את סודו, סוד שיטלטל את עולמם של כל זאבי צל לילה וישנה לעד את תוצאות מלחמת הכשפים המתנהלת סביבם.

את הספר הזה לקחתי כי הוא על טבעי ואני אוהבת מאוד פנטזיה, זאבים, ערפדים אבל התאכזבתי אם לומר את האמת מהעלילה. היא לא הייתה מעניינת במיוחד, ופנטזיה אמורה להיות מותחת מסקרנת ומעניינת הרבה יותר מספר רגיל אבל זה לא היה פה, המשולש אהבה נחמד אבל הפתרון שלו היה ממש דפוק אז זה עוד מינוס מה שנשאר זו הכתיבה שהייתה נחמדה אבל עדיין הספר לא היה ממש טוב ואת האמת לא קראתי את הספר האחרון שום דבר לא סיקרן אותי אז הספר הזה לא מומלץ אבל לפחות היא ניסתה לא? :)

סדרת הספרים יצורים יפהפיים

היום אני אדבר על סדרת הספרים יצורים יפהפיים של קאמי גרסיה ומרגרט סטוהל
יש אהבות שאמורות להתממש... ויש אהבות שמוטלת עליהן קללה...
כשלִינָה דוּקֵיין מתחילה ללמוד בבית הספר התיכון היחיד בגַטְלִין שבדרום ארצות-הברית, כל העיירה הקטנה מדברת עליה. כבר שנים שלא הגיע לשם מישהו חדש. להיפך, כל מי שיכול, עוזב את החור הנידח הזה.
לינה המסתורית היא אחייניתו של מייקון רייבנווד, המתבודד התימהוני של העיירה, שלא יצא מביתו שנים. לינה מנסה בכל כוחה להסתיר את הכוחות המיוחדים שלה ואת הקללה הרודפת את משפחתה במשך דורות רבים ולנהל בפעם הראשונה חיים רגילים של תלמידת תיכון. אבל בגטלין, המוקפת ביצות אפלוליות, אחוזות מתפוררות ומצבות מסתוריות, שום סוד לא יכול להישמר לנצח.
אִיתַן וֵייט, מת להימלט מגַטְלִין. מדי לילה הוא חולם על נערה יפהפייה ואינו מצליח להבין את פשר החלום החוזר שוב ושוב. כשהוא רואה את לִינָה, איתן נמשך אליה באופן בלתי מוסבר והוא נחוש בדעתו לגלות מה סוד הקשר ביניהם.
וכשהשניים מתקרבים זה לזה, עפים ניצוצות... בעיר שאין בה הפתעות, סוד אחד יכול לשנות הכול.

 
אני מאוד אוהבת מדע בדיוני ופנטזיה ככה שזה הסתדר מצויין. על טבעי. כוחות. אהבתי!
הספר כתוב בצורה נחמדה, כרגיל הרבה תיאורים(אני פחות אוהבת) והעלילה זורמת אבל בכל זאת הסכסוך המרכזי הוא שהיא אמורה להפוך למלחשת רעה בגלל שהיא התאהבה בו והדרך היחידה לבטל את זה היא להרוג מישהו אהוב, שזה מספיק קושי אבל בכל זאת הרגשתי שחסר משהו, לא יודעת עוד הסתבכות או התקדמות במשהו זה נהיה קצת תקוע.
האופי של הדמויות לא מיוחד וחבל היה אפשר לאפיין כל דמות וזה היה מרים את הסיפור יותר, הם היו דמויות רגילות ובמדע בדיוני ופנטזיה אפשר לעוף וגבוה!
אהבתי את הסוף שזה נגמר בזה שהוא נזכר בה פתאום אבל ההמשך לספר התחיל לא משהו וזה די מחק את ה"ואוו" של הספר הראשון, היה אפשר לעשות שימוש הרבה הרבה יותר טוב, הסוף נתן הרבה אופציות ובכל זאת היא התעלמה מזה, הספר השני לעומת הראשון קיבל נחיתה מסוימת הוא לא היה ממש מעניין, היא ניסתה לעשות אותו כזה אבל זה כבר מאוס, חייב היה להוסיף לו עוד דברים כדי שהוא לא ישעמם.
אה כן דבר נוסף זה פרט מאוד מעניין שהיא כתבה אבל הוא כאילו התנדף היא לא מימשה אותו והוא איבד מעצמו המון וזה החלומות של שניהם זה היה ככה: "אל תחשבי שאני משוגע חלמתי עלייך בעצם עזבי שכחי שאמרתי את זה" כעבור מאתיים שנה "אל תתחרפן אבל גם אני חלמתי עלייך" בום זהו, הרס את כל הקטע אז מלכתחילה למה כתבת שהם חולמים אחד על השני אם אין לך מה לעשות עם זה אחר כך??! מיותר, סתם הורס וחבל!!
בקיצור ספר נחמד, אין ספר מושלם אז כן שווה לקרוא ולתת הצצה.
כרגע אני יודעת על שלושה ספרים בעברית :)

קולו של המלאך

 קולו של המלאך של גיום מוסו הוא סיפור שמתחיל כקומדיה רומנטית והופך למותחן מרתק: מדלן (בעלת חנות פרחים פריזאית) וג'ונתן (שף גאון ובעל מסעדה בסן פרנסיסקו), שני זרים, נתקלים זה בזה באולם הנוסעים של נמל התעופה ג'יי-אף-קיי, והחפצים שבידיהם נופלים. כשהם אוספים אותם, כל אחד מהם לוקח בטעות את הטלפון הנייד של האחר.
אלא שהעניין מתחוור להם רק כשהם נמצאים במרחק עשרת אלפים קילומטרים זה מזה. הסקרנות מנצחת, וכל אחד מהם חוקר לעומק את תכולת המכשיר, וכך את חייו של האחר. כשהם מגיעים כל אחד לעברו הרחוק של השני, מתברר לשניים, להפתעתם, שחייהם קשורים בסוד שחשבו שקברו לעולם.

ספר מאוד מעניין, מותחן לא כמו שאני רגילה לקרוא. עבר הווה הכל מתערבב ביחד, אירוע רודף אירוע עד שהכל מתחבר כמו פאזל לסיום מפתיע ומרגש. הרעיון של הספר באמת יפה ודי קרוב למציאות לכל בן אדם יש סקרנות בייחוד שהוא מחזיק בפלאפון של מישהו אחר ובפלאפון הזה מתגלים הרבה סודות...

אני עוד לא החלטתי אם אני מאמינה בגורל או לא אבל בסיפור הזה מתוארים הרבה "צירופי מקרים" עד שזה כבר לא נחשב לצירוף מקרים והשאלה אולי זה גורל? עומדת על הפרק. העלילה מהנה, הספר כתוב בצורה טובה והדמויות הראשיות מעניינות שזה כבר נותן הרבה נקודות זכות, הסוף לא רע בכלל. הספר עצמו נחמד בעיקר במחצית השניה בה המתח עולה ודברים מתחילים להתרחש.

מעניין אותי לדעת מה אתם תגידו, אז לכו לקרוא!

הלוחש לסוסים

היום אני אדבר על הספר הלוחש לסוסים של אוונס ניקולאס המספר על בוקר מושלג ועוצר נשימה ביופיו אליו יוצאות גרייס וג'ודית, 
שתי בנות-עשרה ניו-יורקיות מפונקות, לרכוב על סוסיהן, פיליגרם וגוליבר.
אף אחת מהן לא מתארת לעצמה איך יסתיים סוף השבוע הזה 
שבו שהו בבתי-הקיץ של משפחותיהן בצפון מדינת ניו-יורק.

הספר הזה מאוד קרוב לליבי כי גם אני רוכבת על סוסים ובעצם מסופר פה על מקרה אמיתי שקרה בו בגלל טעות ילדה אחת מתה והילדה השנייה עם רגל מברזל. הספר מאוד מעורר מחשבה, קצת קשה אך אופטימי וחיובי בסוף. יש בספר קטעים קשים שמאוד הזדהיתי עם הדמות ורגשותיה נגעו לליבי כשהיא אמרה מי ירצה אותה עם הרגל הזו. יש הרבה קטעים עצובים ומרגשים בספר וכמובן שהספר הזה חובה למי שאוהב ורוכב על סוסים וגם מי שלא!! יש לו הרבה מה לומר, ואני בהחלט חושבת שהוא שווה קריאה. בתור אחת שמתעסקת עם סוסים הספר הזה בהחלט היווה משמעות עבורי בייחוד קטע התאונה על אף שישנם דברים לא ברורים גם בספר וגם בסרט כמו העובדה שהווטרינרית אמרה שחייב להרדים את הסוס כי הוא לא ישרוד וגרייס מחליטה להשאירו בחיים ומשם והלך הוא לא עובר טיפולים רפואיים אז הוא "נברא מעצמו" קצת מוזר...אבל לוקח זמן להבין את זה כי הספר בהחלט מרתק!!

ההסתברות הסטטיסטית לאהבה ממבט ראשון

היום אני אדבר על הספר ההסתברות הסטטיסטית לאהבה ממבט ראשון של ג'ניפר א.סמית המדבר על הדלי נערה בת 17 שמאחרת לחתונה של אביה שמתרחשת בלונדון מהרבה סיבות כמו שהשמלה שלה זקוקה לתיקון, היא שכחה את הספר ועיקמה את גלגל המזוודה שלה אבל אז באולם ההמתנה הדלי נתקלת בבחור בשם אוליבר.


אוקיי את הספר לקחתי מהמלצות, לא ברור לי עדיין מי המציא שזה ספר טוב או למה הקשבתי להן בכלל. זה ספר משעמם שכל הזמן חוזר אחורה אין שום התקדמות. כל הזמן היא נזכרת בדברים מהעבר ומדברת על דברים לא מעניינים מלבד העובדה שאני ממש לא מאמינה באהבה ממבט ראשון אז כבר חצי מהעלילה הלכה, אני באמת לא יודעת למה יש סופרות שכותבות סיפורים שאין להם פואנטה או משהו להגיד. זה הרגיש לי כמו סתם ספר הבעיה שהייתי צריכה לעשות עליו עבודה ולא יכולתי להפסיק לקרוא אותו.
את הספר הזה יאהבו אנשים שאוהבים פרטים והרבה! כמעט ואין שום בסיס או קשר למה שכתוב בתקציר ובטח שלא לביקורות והוא גם לא הגיוני בשום מצב ולכן הדבר היחיד שאני יכולה להגיד זה לא להקשיב להמלצות! כל אחד רואה ספר בצורה שונה תקראו את התקציר, ותקוו...תקוו שתאהבו אותו וגם אם לא, לא נורא לא קרה כלום
אחרי הטעות הזו נפלתי רק בספרים שאהבתי :)

נפילה

היום אני אדבר על הספר נפילה של לורן קייט המספר על לוס פרייס הנמצאת בפנימייה לעבריינים צעירים ושם היא פוגשת את דניאל גריגורי שמושך את תשומת לבה אך דניאל אינו מעוניין בשום קשר עם לוס והוא מבהיר לה זאת בכל הזדמנות למרות שלפעמים הוא מראה קרבה אליה ובהם היא נאחזת על אף שקאם מחזר אחריה ומושך אותה גם, אך לוס נחושה לגלות מה מסתיר דניאל.



הכתיבה טובה אני נהנתי לקרוא, ספר מעניין ומושך. הספר הזה קצת מבלבל ולכן יש אנשים שלא התחברו אליו אבל זה מחוסר הבנה  אני מאוד אוהבת מלאכים, סיפור אהבה ושהבחורה לא פריירית אבל בכל זאת לא גבר. הרעיון של הספר מאוד מזכיר את הספר " מלאך משמיים" גם בדמויות בגלל זה אני אוהבת את הספר אבל מצד שני אין לסופרת יצירתיות?פרשנות משלה? רעיון משלה?
בסך הכל ספר טוב אני ממליצה לקרוא אותי הוא עניין, הוא מאוד הסגנון שלי :)

אשמת הכוכבים

היום אני אדבר על הספר אשמת הכוכבים של ג'ון גרין המספר על בחורה הנאבקת בסרטן והולכת לקבוצת תמיכה לחולים מתבגרים ופוגשת בחור בקבוצה, הם נמשכים אחד לשנייה והופכים לזוג. ספר על אהבה ותנאים לא אפשריים.


הספר מעורר מחשבה, הוא ספר טוב מבחינת עלילה ומבנה הכתיבה קצת פחות, ספר שנון ונחמד אומנם הסוף צפוי וברור ובכל זאת יש הרבה סיפורים וספרים על חולי סרטן עם סוף דומה, היה נחמד אם פעם אחת היו לוקחים את זה לכיוון אחר, לתת תקווה לילדים שחולים בסרטן ולא לתת סוף שדי ברור אלה להגדיל ראש ולהגיד הגיע הזמן להיות אופטימי ולהעניק תקווה לחולי סרטן שבטח מתי שהוא איבדו אותה. מה שהיה יפה זה ההתאהבות שלהם על אף שהם ידעו את גורלם ולכן בתקציר יהיה כתוב אהבה ותנאים לא אפשריים, מה שמחזק והופך את הספר לעצוב ויפה יותר. בכל זאת אני חושבת שהוא מומלץ כי הוא כן מרגש ונחמד.

סוסה שאינה עומדת

היום אני אדבר על הספר סוסה שאינה עומדת של מיכל גוניק בנימין שמדבר על סייחה שעוברת מסע בו עליה לבחור אם להיכנע לחוקי האדם או לחיות עם חוקי העדר עליהם גדלה.

את הספר הזה קראתי כשעסקתי הרבה עם סוסים. הספר כתוב קצת בשפה מעצבנת אבל העלילה והרעיון שלו יפים, לכתוב ספר מנקודת מבט של סוס זה מעניין על אף שלא נראה לי שזה מה שעובר על הסוס(במקרה הזה סייחה). הדילמות שהסייחה עברה אפשר גם לייחס לנו לבני האדם כמו אם ללכת אחרי מה שאומרים כי זה הרוב או לעשות מה שני רוצה, מה שעושה לי טוב. בדרך היא פוגשת סוסים ואנשים איתם היא מדברת או במקרה של בני האדם בודקת. השם של הספר טוב ולא טוב כי מצד אחד אפשר לקחת את השם למקום שכאילו היא מתלבטת, היא לא יודעת היא עדיין לא עומדת עדיין אין לה כיוון, אין לה מקום ומצד שני זה די מפגר השם יחסית לסיפור המסופר, השם נראה לי יותר בקטע של למשוך אנשים מאשר מתאים לסיפור. בסך הכל ספר קליל ונחמד שנותן נקודת מבט ומחשבה על חיי הסוסים וגם בכמה מקומות על החיים שלנו, ממליצה למי שמתחבר לסוסים או למי שאוהב את כל הקטע החברתי.

13 סיבות

היום אני אדבר על הספר 13 סיבות של ג'יי אשר שמספר על קליי בחור שמקבל חבילה ובתוכה קלטות שהקליטה האנה בייקר ובקלטות מסופר מה גרם לה(13 סיבות) להתאבד.


יש לי הרבה מה לומר כי לספר הזה יש סיפור מבחינתי איך שהשגתי אותו, הנושא המדובר ובכלל איך הוא בתור ספר קריאה.
האמת שבתחילה ראיתי את הספר והוא ממש לא משך את העין או עניין אותי, עבר זמן והיה מבצע של 2 ספרים ב-100 ורציתי משם ממש ספר ואמרתי חבל ניקח עוד ספר, התחלתי לחפש ושוב נתקלתי בספר הזה והחלטתי לקרוא את התקציר.
התקציר נשמע מעניין וסיפור חשוב מאוד עם מסר חשוב אז לקחתי.
 הספר הזה לא מומלץ מכמה סיבות(13) האירוניה...
1. הספר לא ממש מושך, וכל הזמן עשיתי הפסקות והייתי עסוקה בדברים אחרים.
2. זה נראה כאילו הסופר ממש התאמץ לעשות אותו מעניין ומותח אבל זה לא עבד לו.
3. הרעיון של הספר יפה, הקטע שגם הדברים הקטנים והמובנים מאליהם משפיעים זה יפה אבל יש גם גבול.
היו שם הרבה דברים שלטענת הדמות הם "כדור שלג" וזה לא כזה נכון, הוא ניסה להראות משהו אבל זה לא עובר זה רק גורם לי לחשוב על כמה זה דבילי.
4. לנושא כזה חייב אבל חייב להיות עוצמת רגש אדירה, אין מצב שמעבירים סיפור כזה כאילו אני מספרת שאכלתי גלידה, וזה בדיוק מה שהוא עשה.
5. בעיני ורק בעיני היו כל מיני קטעים חסרי פואנטה לטעמי, כמו דברים שקליי סיפר או ניזכר שלא קשורים בכלל למה שהיא מספרת או שהם סתם חסרי משמעות.
6. התעלמות וחוסר שימוש בפרטים חשובים: אם היא ביקשה לבקר במקומות האלה והיא הביאה מפה, חייב לקרות משהו, ואני מתכוונת רגשית, לעשות סיור במקומות האלה ולא לייחס להם משמעות, זה דפוק לגמרי, אז מלכתחילה למה הזכרת אותם??
7.קשור לכתיבה: הכתיבה לא מעניינת או מושכת, לא השם של הספר ולא הכריכה וחבל.
8. אני חושבת שככה סתם להתחיל ספר מחיים של מישהו אחר ומהקלטות לא מספיק בשביל להחזיק ספר והיה חסר לי הרגשות האמתיים שלה, התגובות של משפחתה, זה כאילו בו נשמע מה עשו לה וזהו, איפה הרגש???
9.בדרך כלל לספר אמורה להיות בעיה\ דילמה\ תפנית משהו שישנה את הדברים ויעשה את הספר כביכול למעניין, לא היה פה, הכל נשאר אותו הדבר, הוא מקשיב להקלטות בלה בלה בלה, משעמם!
10.זה קצת קשור לסופר, שלפי דעתי התפישה שלו לגבי מה שימתח ויעניין אותנו לא נכונה בשיט, למשך הספר קליי, המשיך ואמר "אבל מה הסיבה שלי?"    "מה אני קשור?" כאילו מה? זה אמור לגרום לנו להסתקרן? כי זה לא!
11.לרעיון של הספר יש פוטנציאל גדול, שעוד לא נגעו או דיברו עליו על אף שהנושא מדובר מאוד ובכל זאת הפוטנציאל לא מומש.
12.האווירה של הספר הייתה מבדחת ומצחיקה, אוקיי להעביר מסר כזה עם קצת הומור זה אחלה, אבל רוב הספר זה מוגזם!!! זה כבר הופך את זה לבדיחה, אני הייתי שוקלת את זה שוב...
13. לא מומלץ אבל גם לא ספר נוראי, הוא פשוט מדבר על נושא לא בצורה הכי טובה\מעניינת ולפי דעתי חסר בו הרבה הרבה רגש!(קצת מוזר לי שהוא רב מכר ואנשים אהבו אותו, מצד שני אני לא אנשים)
מה שכתוב פה לגמרי דעתי, ולכן אני מקווה שתיקחו את הדברים האלה למחשבה אבל אם בכל זאת הספר מושך או שמצאו חן בעיניכם כמה דברים שבעיני לא, מה שנותר לי לומר זה...לכו על זה!

על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי

היום אני אדבר על הספר של פאולו קואלו על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי.
פילאר וחברה הכירו זה את זה בילדותם, נפרדו בגיל ההתבגרות, ואחת-עשרה שנים לאחר מכן נפגשו שוב. היא השתנתה מאוד מאיך שהייתה פעם, כולל הסתכלותה על העתיד והוא הפך להיות איש דת. שניהם רוצים לשנות כיוון השאלה היא איך?

ספר קצר של 100 עמודים ולכן הוא בשנייה נגמר אבל הוא לא כל כך מעניין מסיבה פשוטה, קשה להבין אותו, הוא יותר למבוגרים כי זה יותר מדבר אליהם ובראש שלהם, כל הספר אני כזה מה יש לו? הוא נחשב ספרות גבוהה(פאולו קואלו) לא ברור לי למה. האמת שאת פאולו אני מכירה ויש לו ספרים באמת מעניינים, יש לו נושאים שלא עוסקים בהם הוא מאוד ככה מדבר על נושאים ויודע להעביר מצויין עם הכתיבה המעולה שלו ובגלל זה אמרתי ניתן צ'אנס לספר הזה אבל האמת שלא משהו, לא מתאים לו לכתוב ספרים על אהבה, שישאר בנושאים של מוות, שינוי וכל השטויות שהוא כותב.
(חייבת לציין שהוא באמת ישב על נהר הפיאדרה ובכה- ואין נהר כזה בדקתי)

רשימת המשאלות

היום אני אדבר על ספר עם מסר מאוד יפה רשימת המשאלות של לורי נלסון ספילמן.
הספר מדבר על ברט בולינג'ר שלכאורה החיים שלה נראים מושלמים, יש לה חבר עורך דין חתיך ומוצלח , עבודה מכובדת ודירה גדולה. אבל אמא שלה מתה בפתאומיות ובצוואה שחילקה בין אחיה אבל בשביל שתקבל את הירושה שאמה תכננה בשבילה היא צריכה להגשים את המשאלות שחיברה שהייתה בת ארבע-עשרה, מה שאומר שהיא צריכה לשנות ולבחון שוב את חייה.

במבט ראשון התקציר של הספר נשמע מעניין, אתה מתחיל לקרוא ויש נפילה, אבל לקראת האמצע ככה זה מתחיל להשתפר. זה לא ספר ואוו והוא גם לא מעניין ברמות אבל יש לו מסר מאוד יפה, ומסר שלא רואים הרבה . לפעמים קל לנו להישאר במקום הנוח שלנו כי זה בטוח אבל אנחנו לא תמיד מאושרים בו, זה נשמע מאוד דבילי לתת לאישה בת 34 להגשים את החלומות\משאלות שלה מגיל ארבע-עשרה אבל היופי פה שהחלומות האלה, מה שאמא שלה רצתה לתת לה זה אושר.
היא חיה בחיים רגילים כי זה מקום נוח ובטוח, היא איבדה את עצמה לטובת הנוחות הזאת והרשימה הזאת החזירה אותה, את האומץ, הערכים, את מי שהיא הייתה. האם מישהו מאיתנו יהיה מוכן ללכת רחוק בשביל להגשים את החלומות שלו או בגלל שקצת קשה ויש הרבה נפילות ואנחנו כבר לא במקום הבטוח שלנו אנחנו נוותר?

יומני הערפד

היום אני אדבר על הספר הראשון בסדרת הספרים יומני הערפד של ל.ג'.סמית שמספר על אליינה היא המלכה של השכבה, כל הבנים מעריצים אותה אבל כשסטפן מגיע לבית הספר, הוא לא נכנע בקלות ליופיה והיא צריכה להתאמץ וכשסוף סוף היא מצליחה מתברר שהוא לא כל כך אנושי אלא ערפד.

דבר ראשון הספר מאוד מאוד שונה מהסדרה ולא בקטע טוב. בסדרה אליינה ממש לא מלכת השכבה, היא ביישנית ולא עם ביטחון עצמי, היא לא צריכה להתאמץ להשיג את סטפן כי הוא מתאהב בה ראשון.
לא אהבתי את הספר כי האופי והחיצוניות של הדמויות שונות לגמרי והסדרה הרבה יותר מושלמת, מלבד העובדה שהספר שובר הרבה מוסכמות שאני אוהבת כמו למשל שהגבר מתחיל עם האישה הוא רודף אחריה וכל זה.
לא הכל כתוב בצורה ברורה בספר ולפעמים הסיטואציה שהיא מתארת לא ברורה וזה מעצבן.
מי שאולי רוצה ליהנות מהספרים צריך לקורא אותם לפני שהוא רואה את הסדרה כי הסדרה הרבה יותר טובה וזה סתם מבאס לקרוא את זה אחר כך.

אסון יפיפה

היום אני אדבר על הספרים אסון יפיפה ואסון מהלך שהוא אותו דבר רק מנקודת המבט של הנער ובנוסף בסוף יש אפילוג.
הספר מדבר על אבי היא ילדה טובה, שלומדת, לא שותה, לא מעשנת כשהיא מגיעה לקולג' היא מכירה את טרביס, מן הסתם הבחור החתיך וההפך הגמור ממנה. היא מנסה להתרחק ממנו אבל בגלל זה הוא מתקרב אליה, היא מסקרנת אותו והם מתערבים התערבות שמשנה את הכל.

ספר מעניין, סיימתי אותו ביום, אי אפשר להוריד ממנו את העיניים. לא משעמם יש עליות וירידות שלא חוזרות על עצמן, מה שכן הספר השני "אסון מהלך" שאמור להיות מנקודת המבט של הנער(טרביס) ממש ממש לא טוב, אין שום מצב שבעולם שבן ובת חושבים אותו הדבר זה כאילו היא עשתה העתק הדבק ושינתה את זה לזכר, ממש ממש לא!! וגם מיותר, מלבד האפילוג בסוף, הספר אותו הדבר לגמרי, מלבד העובדה שאין שום סיבה לזה, איך יכול להיות שבן ובת חושבים אותו הדבר??? ממליצה לקרוא אסון יפיפה ואת האפילוג באסון מהלך אבל מיותר לגמרי לקרוא את כולו.
במיוחד אהבתי את הניגודים זה מאוד יפה, הם שונים כל כך אחד מהשני ואם זאת מושלמים ביחד, חבל לי אבל שהיא לא השתמשה בשם בשביל לעשות משהו מיוחד בספר, כאילו אסון יפיפה זה האהבה שלא אמורה להיות ביניהם, חבל שהיא לא הגדילה ראש והייתה עושה את השם של הספר מיוחד כמו למשל  כי שניהם בנפרד הם אסון, והחיים שלהם הם אסון ואז שהם ביחד זה הצד של היפיפה ולכן ביחד זה נקרא אסון יפיפה או דברים אחרים אבל לא בגלל שהוא לא טוב לה אז זה אסון אבל יפיפה כי הם מאוהבים, השם מאוד מעניין חבל שההקשר לא.

סדרת הספרים "כנפיים"

היום אני אדבר על סדרת הספרים כנפיים של אפרילין פייק. מסופר על ילדה(לורל) שהיא פיה אבל היא לא יודעת את זה, היא לומדת בתיכון בעיירה קטנה ומתאהבת שם במישהו, דיוויד, אך אם זאת היא מגלה שהיא פיה ומכירה שומר, טמאני, ששומר על ארץ הפיות, אבלון, שמתאהב בה, לפיות יש סדר מהפיה הנדירה והחזקה ביותר לפיה הפשוטה. מלבד זאת יש יצורים שרוצים "לחסל" את הפיות והפיה החזקה ביותר שהמניעים שלה לא טובים...כמובן שלורל, טמאני, דיוויד וצ'לסי עוזרים במאבק.
לסדרה יש 4 ספרים.

לומר את האמת , הספר הראשון, בגל שהוא הפתיחה הוא קצת משעמם, הספר השני גם, רק לקראת הסוף יש בו עניין ושני הספרים הבאים הם המעניינים בעיקר. הספר לא מיוחד, מזכיר הרבה מימנו, בת שמסתבכת באהבה שלה לשני בנים ושני הבנים מנסים לעשות הכל כדי שהיא תבחר בו, והיא כמו בת נורמאלית וטיפוסית נוטה לפה ולשם ומשאירה את שניהם באוויר ואם זאת זה קצת מאוס ומעצבן, הכתיבה לא מעניינת, אין את גורם ההפתעה, אין פתרון יוצא מן הכלל ומן הסתם שיהיה סוף טוב.
אבל בכל זאת אני ממליצה עליו כי בכל זאת הוא מעניין ויפה לראות את ההתבגרות של הדמויות ולשים את עצמנו בפני הדילמות שיש ללורן, זה ספר ראשון בו אני באמת רוצה לשים את עצמי במקום הדמות, כי הדילמות שלה רלוונטיות לגבי הרבה דברים(לא מבטיחה שההחלטות שלה גם). סדרת ספרים קלילה, רומנטית ונחמדה.
7\10

סדרת הספרים "אהבה אינדיאנית"

היום אני אדבר על סדרת ספרים ישנה, שקראתי כשהייתי יותר קטנה, חשבתי להביא משהו קצת אחר, ספר לקריאה ביסודי וחטיבת הביניים, ספר שישמש כיומן קריאה(אצלי הוא היה כזה)
אז אהבה אינדיאנית של ליאורה כרמלי מדבר על ילד שגר בעיר, יש לו חברים טובים והוא מאוהב במלכת הכיתה, תמר, הבלונדינית עם העיניים הכחולות. יום אחד "חייו נהרסים" הוריו מחליטים לעבור לגור במושב.
גלעד(הילד) לוקח את זה מאוד קשה, כשהוא לבסוף עובר למושב בית לידו יש חוות סוסים, הוא לומד להכיר את החיים במושב, את הסוסים והילדה שמטפלת בהם (הגר)...

קודם כל אהבתי את השינוי ואת ההדגשה של ההבדלים, היא השתמשה בתיאור של ילדה עירונית "מלכת הכיתה" כבלונדינית עם עיניים כחולות כצפוי וילדה חמודה, מושבניקית שמטפלת בסוסים כמישהי עם שיער חום ועיני דבש.
מבחינת העלילה היא לפעמים משעממת וירודה טיפה ולפעמים היא זורמת, יש הרבה קטעים שאיבדתי עניין.
בגדול הספר נחמד, אבל הייתה לי ציפייה שהספר אולי ייתן טעימה אמיתית על ההרגשה והחיים במושב, על רכיבה על סוסים אבל זה כאילו עבר מנגד, לא הייתה לזה כל כך התייחסות וחבל.
אני כן ממליצה עליו בתור יומן קריאה כי יש הרבה קטעים של עצירה וזה ספר נוח למשימות שנותנים בדרך כלל, לא ספר משעמם אבל לא ואוו.
(יש שלושה ספרים לסדרה)

סדרת הספרים מלאך משמיים

היום אני אדבר על סדרת הספרים "מלאך משמיים" של בקה פיצפטריק. הספר מספר על ילדה שמכירה מלאך שנפל(בהתחלה היא לא יודעת שהוא מלאך), ותוך כדי היא נכנסת לעולם שלו, לעולם שמלאכים שנפלו נגד הנפילים.
נורה היא נפילה ופאץ' הוא מלאך הם אמורים להיות אויבים אבל הם מתאהבים והעניינים מסתבכים.

אני אפתח בזה שזו הסדרה שהכי אהבתי מכל הסדרות שקראתי עד כה(וקראתי הרבה) יש בה הכל מתח, רומנטיקה, התלבטויות, זה אף פעם לא על אותו קו תמיד העלילה משתנה ואף דף לא משעמם.
עוד משהו חיובי להגיד זה שסוף סוף אני שמחה מסוף של ספר שמח, כשכותבים סוף שמח צריך להיזהר כי זה תמיד נוטה להיות לא משהו, תמיד יש נפילה, הכל ואו ואז פתאום "הם התחתנו" הסוף וזה מבאס אבל פה הסוף היה יפה ומי שניסה לדלג לסוף הספר ולראות את הסוף יחשוב משהו שונה מהסוף האמיתי יש שם קאץ' אהבתי את זה מאוד.
הכתיבה ברורה, לא גבוהה אבל לא רדודה, אין הרבה תיאורים(כמו שאני אוהבת) רק של הדברים החשובים מלבד זאת הספרים קלילים, הספר האחרון הוא קצת מעצבן כי אתה מחכה לסוף וזה מרגיש נמרח, לי לפחות לא הייתה סבלנות.
 אז אני אסיים בזה שאני אכתוב
מומלץ! מומלץ! מומלץ!
(בסדרה יש 4 ספרים)

המועמדת

היום אני אדבר על ספר חדש שיצא המועמדת של קיארה קאס, סדרה בת 5 ספרים. הספר באמת כמו שקראתי ביקורות משלב את הרווק ומשחקי הרעב אבל בכל זאת יש לזה גוון מיוחד. הוא מדבר על המדינה איליאה, במדינה זו יש מעמדות וככל שהמספר קטן יותר כך אתה "עשיר" יותר. אמריקה סינגר היא ממעמד חמש שבאילוצים נרשמת למשחק "הבחירה" בו היא צריכה להתחרות מול 34 נערות אחרות על הלב של הנסיך, זאת אומרת שבסוף התחרות תישאר אחת שתהיה הנסיכה ואישתו של הנסיך אבל זה לא כל כך פשוט כי אמריקה שלנו מאוהבת במישהו אחר...

אז ככה קודם כל בגלל שראיתי ביקורות על הספר אני חייבת לדבר על כמה ביקורות שתפסו את העין שלי. מאוד מרגיז אותי שאם למישהי לא בא בטוב הספר אז היא כותבת שטויות ותירוצים למה הוא לא שווה, הייתה מישהי שטענה שהספר מחקה במדויק את משחקי הרעב וחפרה על זה מאתיים שורות שזה סבבה שככה את חושבת אבל היא לא הוגנת מפני שישנו עוד ספר שמחקה במדויק את משחקי הרעב ששמה דווקא היא הייתה בסדר גמור עם זה, מה גם ראיתי את משחקי הרעב והמועמדת ומלבד זה שהאזרחים ממוספרים על פי עושר(מעמדות) אין שום קשר בינו לבין משחקי הרעב אז ככה שזה סתם לכלוכים כי היא לא אהבה את הספר, לא פשוט יותר להגיד? הופתעתי גם מכמה שטויות היא כתבה בביקורת יחסית לגילה.
קודם כל היא אמרה שאין תיאורים בספר, כאילו רציני? הספר מלא תיאורים משהו שאני אישית לא אוהבת ובכל זאת..
דבר שני היא טענה שאי אפשר להסתיר אהבה שנתיים מאיפה לך? ככה היא החליטה לעשות על זה לכתוב ביקורת? שטויות
היא לא התייחסה כלל לעלילה או לכתיבה, לא לדברים עניינים בקיצור וסתם כתבה שטויות וחבל לי שככה אנשים מנצלים את היכולת להביע ולעזור לאנשים להבין יותר על הספר.
ועכשיו לביקורת שלי הספר חמוד, מעניין באופן מפתיע והדבר הכי טוב זה שהסופרת לא מיהרה לגרום לדמות הראשית להתאהב בנסיך משהו שאני בטוחה כמו בספרים אחרים שקראתי שסופרות עושות אז יאמר לזכותה! הכתיבה נחמדה, התיאורים לא אבל זה כבר עניין של טעם, כן היא לא סגורה עם עצמה הרבה פעמים יצא שהיא כתבה תחרות בין 35 ואז בהמשך 34 ועוד כל מיני טעויות כאלה. בסך הכל אני ממליצה הספר קליל ונחמד ואין ספק שאני אקרא את ספרי ההמשך :)
(בנתיים יש שני ספרים מתוך חמש בעברית)

סדרת הספרים "אחרי ש..."

היום אני אדבר על סדרת הספרים אחרי ש... של אנה טוד. טסה היא ילדה טובה, חבר מושלם ואמא שרוצה להשאיר את המצב ככה. כשהיא מתאקלמת במעונות הקולג' היא פוגשת את הרדין שמתואר הפוך ממנה ובדיוק מה שהיא צריכה להתרחק ממנו אבל כמו שכבר ברור זה הפוך הם מתאהבים.

אוקיי, ספר נחמד אבל יש לו הרבה בעיות. דבר ראשון האורך המאוד מיותר שלו כל ספר בסדרה נע בין 600+ עמודים ל-800+ עמודים ועל כלום. דבר שני הסופרת נשארת כל פעם על אותו קו עלילה הם כל הזמן רבים משלימים רבים משלימים די נמאס, משעמם. כל הספרים בסדרה חוזרים על עצמם בוורסיות שונות, זה כאילו היא נהנתה מזה שחצי עולם אהב את הספר השני אז החליטה לעשות אלף ספרים אבל זה לא עלילה שבנויה לכמות כזאת ולכן זה משעמם וחסר פואנטה.
דבר נוסף שפגשתי גם בספר אחר שאני רואה שסופרות עושות זה כשמחליפים נקודות מבט הבן והבת חושבים אותו הדבר אז זהו שזה ממש אבל ממש לא נכון!! זה פשוט מטומטם לעשות את זה, מי שלא יודעת לכתוב משני נקודות מבט שונות שלא תכתוב!! דבר שלישי שמרגיז אותי(ספציפית) זה הדמות של הבחורה היא עושה את הנשים כאלה מסכנות, תמימות, עלובות שמאמינות והולכות אחרי גבר באופן עיוור כאילו מה נראלך?!? זה מרגיז כי זו תפישה שלא משתנה ושצריכה להשתנות זה ממש לא נכון וכל פעם שהוא עושה טעות היא בסדר אם זה, תמיד הוא והוא והוא חבל....
מה שיאמר לזכותה זה שכל הכבוד וזה מוכיח ומראה שכל אחד שאוהב לכתוב יכול זה הדרך בה היא התפרסמה, היא פרסמה את הסיפור באפליקציה של סיפורים ומשם כל התגלגל ממש יפה ואני די בטוחה שנותן תמריץ ותקווה לכותבות אחרות...
(יש 4 ספרים בסדרה כרגע מתורגמים לעברית 3 הספרים הראשונים, לספר השלישי 2 חלקים)

איזי

היום אני אדבר על הספר איזי של תמרה ובר. ג'קלין לומדת כלכלה אבל היא פספסה עבודה אחת ולכן היא נעזרת במתגבר של הקורס העונה לשם לנדון היא אינה יודעת שזה אותו אחד שהציל אותה מאונס. מכל מיני נסיבות הם נפגשים שוב ושוב ומתאהבים.

ספר חמוד, מהספרי רומנטיקה הנדושים ביותר של הוא הציל אותה והם מתאהבים לא משהו מיוחד, לא מפתיע בכלל, להיפך צפוי מאוד ידעתי מראש מה יקרה זה די ברור, הכתיבה נחמדה היו רגעים שהלכתי לאיבוד והשתעממתי היה חסר קצת אקשן אם לומר את האמת אם הסופרת הייתה יצירתית יותר היה אפשר לעשות את הספר הרבה יותר טוב אבל זה נראה שהיא הלכה על הבטוח והידוע. מה שכן בדרך כלל השם של הספר מתקשר לספר ובמקרה הזה  אני לא מצאתי את ההקשר וחבל אני גם לא חושבת שהשם מושך בכלל וזה לא טוב כי אתה מגיע לקריאת ספר על ידי הכריכה והשם אני מניחה שהכריכה עשתה פה את העבודה אבל השם, הייתי מקדישה מהזמן בשביל לבחור שם הרבה יותר טוב. בגדול ספר נחמד למי שאוהב קלישאות של אהבה.

תיכון לילה 2

ובהמשך לפוסט הקודם אני אדבר על הספר השני בסדרה. בספר הזה אלי מתאמנת בכיתת הלילה, היא כבר בחרה את מי היא באמת אוהבת אבל למרות שהכל נראה אחלה מישהו רודף אחריה, לא ברור מי, אח שלה שנעלם? גייב הרוצח? היא מתחילה להבין יותר על המשפחה שלה ועל הבית ספר עצמו והאויבים וכמו על גב הכריכה של הספר "שקר לבן שקר שחור" היא כבר לא יודעת במי לבטוח יש המון שקרים מסביבה...

הספר השני מתעמק יותר בחיים של אלי, במשפחה שלה, באויבים של בית הספר ומה הם רוצים ופחות סביב נושא הרומנטיקה. האמת שאין לי מושג למה המשכתי לקרוא את הסדרה כי היא די צפויה, די ברור מה הסוף, וכל מהלך אחר שכתוב בספר. בואו נגיד שאין "הפתעות" ולכן אני לא אמשיך לכתוב על הסדרה אבל אני אשים תמונות של כל הספרים בסדרה.