אל תסתכלי אחורה

הספר שאני אדבר עליו היום הוא אל תסתכלי אחורה של ג'ניפר ארמנטראוט. הספר נפתח בילדה עצמה( סמנתה ) שאינה זוכרת דבר ולאורך הספר היא מנסה לגלות מה קרה לה? איך זה קרה לה?ומי היא? ובנוסף מותה של החברה שהייתה החברה הכי טובה שלה קשור למקרה הזה, לאט לאט כשהיא מגלה יותר פרטים על עצמה היא לא אוהבת את מה שהיא מגלה, היא הייתה נערה מאוד מגעילה להרבה אנשים ובייחוד לבן של השכן,קרסון, היא שוב בונה את החיים שלה אבל הפעם היא מחליטה מי חבר ומי אויב ובעזרתו של קרסון היא מפצחת את התעלומה, בסופו של דבר(וכן הם מתאהבים).


אני אישית ממש אהבתי את הספר, הוא מעניין מהרגע הראשון שקוראים, כסופרת מתחילה בלפתוח ספר כשהדמות עצמה לא יודעת כלום זה הופך ליותר מעניין. יש הרבה שאלות והרבה דברים בספר שאתה ממש מוצא את עצמך חושב ומתחיל למצוא בעצמך הסברים ואז כשזה לא נכון אתה יותר במתח כל זה בשילוב סיפור האהבה שלהם בהחלט יוצר ספר טוב.
הכתיבה לא מתנשאת אבל אם זאת לא גבוהה מדי, איך תיאורים מציקים כמו למשל שהדמות נכנסת לבית ואז הסופרת מתחילה לחפור על איך נראה החדר(בנינו, זה לא מעניין) הספר מתמקד במה שצריך ובכל זאת בכל דבר אמור להיות משהו שאהבת ממש ופחות אהבת אבל בספר הזה אני לא מצליחה למצוא...