יום שישי, 25 בדצמבר 2015

סדרת הספרים "תיכון לילה"

הפעם אני אדבר על סדרת הספרים "תיכון לילה" של סי ג'יי דוהרטי. הספר הראשון בסדרה מדבר על אלי שרידן נערה שנשלחת לפנימייה יוקרתית , אקדמיית קימריה, היא מכירה שם חברים חדשים ואפילו שני בנים חתיכים משני קצוות אופי שונים מתחילים איתה אבל באקדמיה יש משהו מעבר, יש כיתת לילה מסתורית שאנשים ספציפיים נמצאים בה אבל לשם מה הכיתה הזו? ומה באמת מסתתר מאחורי האקדמיה היוקרתית?

קודם אני חייבת לומר משהו על התקציר המעפן של הסופרת, הוא אמור לעניין ולמשוך קוראים אבל הוא לא. הסיבה שקראתי את הספר היא בגלל המלצה של חברה קרובה שפחות או יותר באותו טעם כמוני. אני לא אגיד שזה ספר מעניין או משהו אחר כי הוא לא אבל הוא גם לא ספר גרוע. הכתיבה שלה לפעמים מרגיזה כי הסופרת מתמקדת בדברים לא מעניינים שלא תורמים ותיאורים חסרי משמעות אבל לפעמים היא קולעת בול באיך שצריך לתאר או את הסיטואציה עצמה. מבחינת העלילה מן הסתם היא צפויה כי אין מה לעשות קשה לעשות בימינו ספר עם "גורם ההפתעה" אבל בכל זאת אם המשכתי לקרוא היה משהו בספר, הוא לא חסר תוכן לגמרי. אני חושבת שהעניין בספר, לא יודעת אם זה טוב או לא אבל הוא משלוש האהבה, אלי, סטיבן וקרטר. עניין כיתת הלילה(אני לא אגלה מה היא ולמטרת מה היא קיימת) לא מרכז ולא מושך יותר מדי תשומת לב ואולי זה סוג של פספוס בשביל הסופרת כי חבל. מה שכן יאמר לזכותה של הסופרת שהמשפטים בכריכה הקטנים מאוד נחמדים ושיצא לי לחשוב עליהם בקטעים  בספר. בגדול נגעתי בהכל זה ספר מאוד נחמד למי שלא בונה על הצד המסתורי בעניין.


יום שבת, 19 בדצמבר 2015

אל תסתכלי אחורה

הספר שאני אדבר עליו היום הוא אל תסתכלי אחורה של ג'ניפר ארמנטראוט. הספר נפתח בילדה עצמה( סמנתה ) שאינה זוכרת דבר ולאורך הספר היא מנסה לגלות מה קרה לה? איך זה קרה לה?ומי היא? ובנוסף מותה של החברה שהייתה החברה הכי טובה שלה קשור למקרה הזה, לאט לאט כשהיא מגלה יותר פרטים על עצמה היא לא אוהבת את מה שהיא מגלה, היא הייתה נערה מאוד מגעילה להרבה אנשים ובייחוד לבן של השכן,קרסון, היא שוב בונה את החיים שלה אבל הפעם היא מחליטה מי חבר ומי אויב ובעזרתו של קרסון היא מפצחת את התעלומה, בסופו של דבר(וכן הם מתאהבים).


אני אישית ממש אהבתי את הספר, הוא מעניין מהרגע הראשון שקוראים, כסופרת מתחילה בלפתוח ספר כשהדמות עצמה לא יודעת כלום זה הופך ליותר מעניין. יש הרבה שאלות והרבה דברים בספר שאתה ממש מוצא את עצמך חושב ומתחיל למצוא בעצמך הסברים ואז כשזה לא נכון אתה יותר במתח כל זה בשילוב סיפור האהבה שלהם בהחלט יוצר ספר טוב.
הכתיבה לא מתנשאת אבל אם זאת לא גבוהה מדי, איך תיאורים מציקים כמו למשל שהדמות נכנסת לבית ואז הסופרת מתחילה לחפור על איך נראה החדר(בנינו, זה לא מעניין) הספר מתמקד במה שצריך ובכל זאת בכל דבר אמור להיות משהו שאהבת ממש ופחות אהבת אבל בספר הזה אני לא מצליחה למצוא...



יום שישי, 11 בדצמבר 2015

היינו שקרנים

הספר הבא עליו אני אדבר הוא הספר היינו שקרנים של א' לוקהארט. הספר מספר על משפחה שכביכול נראת "מושלמת" אבל היא לא. לספר שני קווי עלילה אחד העכשווי(כשהמספרת בת 17) והשני זה מה שקרה בקיץ כשהמספרת בת 15. למשפחה שלה יש בית נופש, וכל קיץ הם נפגשים על האי שלהם ושם יש לכל משפחה בית. למספרת יש חבורה שהם "השקרנים", בת דודה שלה, בן דודה שלה והחבר שלו- שיהפוך להיות בהמשך בן הזוג שלה. בעצם כל משפחה שם שמורכבת רק מנשים, ללא הבעלים שלהן רודפת בצע, יש להן ריב על הבית הגדול ביותר ובקיץ של גיל 15 המשפחות החליטו להיפרד ולא להגיע בקיץ, המספרת(קיידנס) מחליטה ביחד עם החבורה לעשות מעשה ששינה את הקיץ הזה, ואת החיים של המשפחה לנצח...

טוב, קודם כל כמו כולם מאוד הסתקרנתי לדעת מה קרה? ועל מה כל התגובות והאנשים מדברים בהקשר לסוף הספר אז החלטתי לקורא אותו. אם נהנתי או לא אני לא כל כך יודעת, אם הופתעתי, בהחלט כן.
אין ספק שהסופרת יודעת להפתיע ולעשות "סוף מהסרטים" מה שנקרה אבל לאורך כל הספר עד לסוף שעניין וסקרן לדעת על מה כל העניין היה מאוד משעמם ולכן אני לא כל כך יודעת מה להגיד, בזכות הסוף הספר הזה הצליח, כי בלי הסוף הוא סתם עוד ספר משעמם ובכל זאת אני לא יכולה להגיד שהוא ספר "יפה" או מהנה", וגם בכלל לא הייתי מגדירה אותו לילדים או נוער יש תיאורים נוראים בספר ובנוסף הסוף המזעזע, אני חושבת שהסופרת צריכה לעשות חושבים קצת עם עצמה למי הוא מיועד.
בגדול אני לא חושבת שבשביל סוף כזה שווה לקרוא את הספר, אבל מי כמוני יודעת ש"הסקרנות הרגה את החתול" מאוד עובדת פה, כי רק בגלל זה אנשים קוראים ויקראו אותו, והסוף...הוא זה שהורג