הבלוג של החיים שלי

טוב חברים זהו זה הסוף, זה סוף הבלוג שלי על ספרים, מקווה שמי שקרא נהנה ומי שיקרא יהנה :)
הספר האחרון עליו אני אדבר הוא הבלוג של החיים שלי של ג'סיקה ברודי (אחלה ספר לסיום הבלוג חחח)

בבקשה תקראו את זה!
החיים שלי תלויים בזה!

טוב, אולי זה קצת מלודרמטי. אבל תסלחו לי, אני מרגישה קצת מלודרמטית כרגע. אז ככה: קוראים לי ברוקלין פירס, אני בת חמש-עשרה, ואני מאותגרת בקבלת החלטות. ברצינות, אני לא מצליחה לחשוב מתי בפעם האחרונה קיבלתי החלטה נבונה, כולל המסיבה שארגנתי כשההורים שלי היו מחוץ לעיר ושגרמה בטעות לשרפה. נכון, זה לא היה הרגע הכי מוצלח בחיי.

אבל הרי בגלל זה פתחתי בלוג. כדי שהקוראים יקבלו החלטות בשבילי. כן, פשוט ויתרתי. הרמתי ידיים. אני נותנת למישהו אחר להחליט איזה ספר לקרוא לשיעור ספרות, ואם להיענות להזמנה להצטרף לנבחרת הדיבייט. ההזמנה, דרך אגב, הגיעה מאיזה בחור חמוד-בדרכו-החנונית שעשה לי תמרון היימליך והציל אותי מחנק בקפיטריה. (תזכורת לעצמי: ללעוס את המלון לפני שבולעים.) אני אפילו נותנת להם להחליט עם מי כדאי לי לצאת!

בקיצור, מתברר שיש דברים שאי אפשר פשוט לבחור או לתת למישהו אחר לבחור במקומך – נגיד, במי להתאהב. ועכשיו הכול דפוק יותר מתמיד. לא מאמינים לי? תקראו את הספר ותחליטו בעצמכם. אתם תצחקו, תבכו ותצרחו מרוב תסכול. או שאולי רק אני עושה את זה. הרי בסופו של דבר, אלה החיים שלי.


טוב, כמו שהבנתם זהו הספר האחרון עליו אדבר, כי אין כמו לסגור בלוג על ספר על בלוג :)
האמת שאם להגיד את האמת אף פעם לא סבלתי צורת כתיבה של יומן\בלוג או משהו בסגנון.
חוץ מהכתיבה אהבתי הכל, האמת שאני מבינה אותה והקשיים וההחלטות שהיא עוברת קורים גם לי.
ריב עם חברות טובות ובחירות שאף פעם לא מסתדרות כמו שאני רוצה, האמת שזה קורה לכולן, אז היא ניסתה שיטה אחרת, ללכת לפי החלטות של אחרים מה שהם יגידו זה מה שהיא תעשה אבל זה לא פותר באמת את הבעיות ולפעמים אפילו מחמיר אותן לסיכום תמיד כדאי ללכת לפי ההחלטות שלך אתה יכול להתייעץ אבל לקחת החלטה של מישהו אחר זו לא תמיד הדרך הנכונה והטובה.
ספר נחמד מאוד לנערות מתבגרות, מומלץ! :)

נער קריאה

היום אני אדבר על הספר נער קריאה של  ברנהארד שלינק.

מיכאל, תלמיד גימנסיה בגרמניה שלאחר המלחמה, מתמוטט ברחוב מחולשה. אישה כבת שלושים עוזרת לו להתאושש. אימו דורשת שיביא זר פרחים לאישה ויודה לה. הוא הולך וחוזר כעבור שבוע. פרשת אהבים נרקמת בין הנער לבין האישה, חנה, ובמהלכה היא מבקשת שיקרא באוזניה בקול קטעים מספרים שהוא אוהב. מערכת היחסים בין השניים מתחילה להתערער כאשר הוא חוקר את חנה על חייה בעבר. היא מסתיימת באחת כשחנה נעלמת יום אחד מדירתה, וחוזרת לחייו רק ביום שבו הוא - סטודנט מבריק למשפטים - מזהה אותה כאחת הנאשמות המרכזיות במשפט של פושעי מלחמה נאצים. התנהגותה במשפט וחלקה בזוועות המלחמה מעוררים בו חלחלה, ומיכאל נקרע בשאלות שירדפו אותו עד סוף ימיו, שאלות שהן נחלת גרמניה של היום, המתמודדת עם יחסיה עם העבר.

את הספר הזה קראתי כעבודת חקר בספרות, בנושא מנגנוני הגנה. יש בספר הזה בהחלט היבט פסיכולוגי, שהוא ההכחשה וההדחקה של חנה, היא אינה יודעת קרוא וכתוב והיא מעדיפה להיכנס לכלא מאשר להודות בזה. שזה בהחלט מעניין כי בעצם הספר מראה מה אנשים יעשו על מנת לא לחשוף את הדברים שהם מתביישים בהם, זה ספר מאוד חזק הוא מתחיל כרומן ומסתיים כאיזשהו זיכרון רע מהשואה, הוא מכיל הרבה דברים ובהחלט שווה קריאה. האמת שכל סיפור שמתקשר לשואה גם אם הוא לא בהכרח "אמיתי" אני רואה אותו כך ולכן שקראתי את הספר הקריאה שלו הייתה שונה, באיזשהו מקום ריחמתי עליה אבל עדיין עברה לי המחשבה בראש שמגיע לה, כי היא נאצית והיא עזרה להם וזה האמת נושא שקשה עבורי אז היה לי קשה לרחם עליה אבל מצד שני הסיפור הוא גם עליה ורואים בו נקודות אחרות, היא בהחלט מעוררת רחמים וסלידה יחד, ממש פרדוקס.

ספר מעניין ומומלץ לקריאה :)

אהבה באחוזת טיינפורד

עכשיו אני אדבר על הספר אהבה באחוזת טיינפורד של נטשה סולומונס

באביב 1938 מגיעה אליזה לנדאו אל בית טיינפורד - בית אחוזה גדול על גדת מפרץ בחופי אנגליה. אליזה, נערה בורגנית סוערת והרפתקנית מווינה שנאלצת להתחיל לעבוד כמשרתת, אינה יודעת דבר על אנגליה, אלא שלא תמצא חן בעיניה. בזמן שמשרתים מצחצחים כלי כסף ומגישים משקאות על המדשאה, היא עונדת את הפנינים של אִמהּ תחת המדים, ומחוללת שערורייה כשביום הולדתו ה-21 של קיט, בנו של בעל האחוזה, היא מתחפשת לגבר ורוקדת איתו.
אבל המלחמה קרבה, העולם משתנה. ועל אליזה להשתנות איתו.
בטיינפורד היא לומדת שאפשר להיות יותר מאדם אחד – ושאפשר לאהוב יותר מפעם אחת.


ספר נחמד פלוס. לא הבנתי ממה כולם התרגשו? יש ים ספרים על אהבה שנייה, היה נחמד אם הספר הזה היה מדבר על אהבה ראשונה שעוברת משברים אך מחזיקה מעמד. לא אהבתי את כיוון העלילה אליה היא משכה את הסיפור. גם יש בעיה לסופרים יש להם תפישה עקומה אם הספר לא נגמר עצוב אז הוא לא טוב, לא תמיד חייב לעשות את זה וזה לא עובד על כל סיפור ועלילה. ההתחלה הייתה עם פוטנציאל לסיפור מעניין אבל אחר כך זה הדרדר, היא גם רצה עם העלילה, כאילו יש לך אפשרות לכתוב ספר עם מינימום 300 עמודים לאן את רצה?!?
היא ניסתה לעשות סיפור מרגש ולא רגיל אך לצערי עליי זה לא עבד ולכן לא ממש אהבתי אבל זאת אני ולכן אני ממליצה לבדוק את הסיפור הזה כי יש הרבה שכן יאהבו ויתרגשו מהספר הזה....אז לכו על זה!

מרוצי העקרב

היום אני אדבר על הספר מרוצי העקרב של מגי סטיווטר.

יש המתחרים כדי לנצח - יש המתחרים כדי לשרוד
בכל שנה בסתיו עולים סוסי המים הפראיים מבין גלי האוקיינוס אל חופי
האי הקטן תיסבי. ובכל שנה רוכבים עליהם תושבי האי במרוצים קטלניים -מרוצי העקרב.
אבל השנה המרוץ אכזרי מתמיד. הנער שון קנדריק, אלוף המרוצים כבר ארבע פעמים ברציפות, מתחרה בקייט קונולי, הנערה הראשונה שתשתתף בהם אי פעם. שון השתקן וקייט הנחושה מגלים זה את זה וגורלם נקשר יחדיו. הם יודעים שניצחון או הפסד הוא עבורם לא רק חיים ומוות, הוא הרבה יותר מזה. האם גם הפעם יגיע רק רוכב אחד לקו הגמר? האם גם
הפעם יצבעו סוסי הפרא ורוכביהם את גלי האוקיינוס באדום?


קודם כל הסופרת(לפחות בעיני) יודעת למשוך קוראים, התקציר, הכריכה והשם מאוד משכו אותי ובגלל זה החלטתי לקרוא. האמת לפני שקראתי את הספר היו לי ציפיות מאוד גבוהות, הייתי בטוחה שאני מאוד ייהנה מהספר אבל הוא לא מיצה את התקציר וגם לא אותי. העלילה נמרחת ולא מתקדמת לשום מקום ועד שהיא כבר מתקדמת לא כמצופה, היה אפשר לעשות את הספר הזה באמת מפתיע ומעניין אבל היא בחרה ללכת למקום מאוד רדוד, כמעט וכל העלילה בנויה על "משחקי העקרב" שבעצם זה סוסי מים מיוחדים ומסוכנים, אוקיי אם היא נשענת על זה סבבה אבל צריך להתקדם היא חוזרת אחורה, העלילה לא מתמקדת במרוצים ובזוג הראשי וגם הסוף דבילי לגמרי, בקיצור א-כ-ז-ב-ה!! 

יומנה המטריף של ג'ורג'יה ניקולסון

היום אני אדבר על סדרת הספרים יומנה המטריף של ג'ורג'יה ניקולסון של לואיז רניסון

״אני חושבת שבנים באמת אוהבים בנות שיהיו קצת רכות ופחות, נו... את יודעת.״
ג׳ז סגרה את רוכסן התרמיל שלה. הסתכלתי עליה.
״פחות מה?״ שאלתי.
״אני חייבת ללכת. אנחנו אוכלים הערב מוקדם.״
קרה לכם פעם שידעתם שעדיף לסתום כי באמת היה עדיף לסתום... אבל בכל זאת המשכתם לדבר? טוב, אז לי זה קרה.
״נו... פחות מה?״ התעקשתי.
היא מלמלה משהו תוך כדי ירידה במדרגות.
״פחות כמוני, התכוונת. נכון?!״
קבלו את ג׳ורג׳יה ניקולסון, אחת שיודעת שהיא לא בדיוק כמו כולם, אבל בחיים לא תצליח להתאים את עצמה ולהיות מה שהיא לא.
היא פרועה, היא מצחיקה, היא צוחקת על עצמה ועל כולם.
היא מתאהבת, היא מתאכזבת, היא קמה ונופלת.
היא כוח טבע.
היא אחת ויחידה.
היא בעלת יומן שכבש את העולם.
וזהו החלק הראשון שלו.


קראתי את הספר הזה כשהייתי יותר קטנה, תמיד עניינו אותי ספרים שהם יומן אבל כשקראתי את הסדרה הזו (גם לא במלואה) הבנתי שזה ממש לא משהו, הספר מלא פרטים לא מעניינים, טוב כי זה יומן אבל עדיין..
והדברים שמעניינים גם לא כתובים טוב וגם קצרים לעומת שאר ה"עלילה". קפצתי בין היומנים אבל גם שם זה לא משתפר והשם של הספר ממש אבל ממש לא תואם באמת את התוכן שלו. מטריף הוא לא זה בטוח.
הוא גם לא כתוב כל כך בתור יומן הוא משהו לא מוגדר ומשעמם.
ובכל זאת נקודת אור בסיפור זה שכן היו קטעים מצחיקים ויפים (בכל זאת לא הכל נורא) מומלץ למי שאוהבת לכתוב יומן, היא תסתדר עם ה"עלילה" הזו.

סדרת הספרים צל לילה

היום אני אדבר על סדרת הספרים צל לילה (צל לילה, זאבי הלילה, סוף הלילה) אני אדבר על הספר הראשון אך פחות או יותר זה מדבר על כל סדרת הספרים.
קאלה טור לא דומה לנערות אחרות. בעוד נערות בנות גילה חולמות בהקיץ על בנים, קאלה מדמיינת איך היא משסעת את גרונם של אויביה. קאלה נולדה נוטרת, נערה-זאבה לוחמת. 
ביום הולדתה השמונה-עשרה תתמסר לזכר האלפא רֶן לרוּש ותהפוך לנקבת האלפא השלטת, מנהיגת להקת צל לילה, הדור הבא של הזאבים הנוטרים.
אבל הנתיב שנסלל עבור קאלה כל חייה נקטע, ברגע שהיא מצילה את חייו של שיי, נער אנושי יפה תואר. היא מתאהבת בשֵיי ומגלה את סודו, סוד שיטלטל את עולמם של כל זאבי צל לילה וישנה לעד את תוצאות מלחמת הכשפים המתנהלת סביבם.

את הספר הזה לקחתי כי הוא על טבעי ואני אוהבת מאוד פנטזיה, זאבים, ערפדים אבל התאכזבתי אם לומר את האמת מהעלילה. היא לא הייתה מעניינת במיוחד, ופנטזיה אמורה להיות מותחת מסקרנת ומעניינת הרבה יותר מספר רגיל אבל זה לא היה פה, המשולש אהבה נחמד אבל הפתרון שלו היה ממש דפוק אז זה עוד מינוס מה שנשאר זו הכתיבה שהייתה נחמדה אבל עדיין הספר לא היה ממש טוב ואת האמת לא קראתי את הספר האחרון שום דבר לא סיקרן אותי אז הספר הזה לא מומלץ אבל לפחות היא ניסתה לא? :)

סדרת הספרים יצורים יפהפיים

היום אני אדבר על סדרת הספרים יצורים יפהפיים של קאמי גרסיה ומרגרט סטוהל
יש אהבות שאמורות להתממש... ויש אהבות שמוטלת עליהן קללה...
כשלִינָה דוּקֵיין מתחילה ללמוד בבית הספר התיכון היחיד בגַטְלִין שבדרום ארצות-הברית, כל העיירה הקטנה מדברת עליה. כבר שנים שלא הגיע לשם מישהו חדש. להיפך, כל מי שיכול, עוזב את החור הנידח הזה.
לינה המסתורית היא אחייניתו של מייקון רייבנווד, המתבודד התימהוני של העיירה, שלא יצא מביתו שנים. לינה מנסה בכל כוחה להסתיר את הכוחות המיוחדים שלה ואת הקללה הרודפת את משפחתה במשך דורות רבים ולנהל בפעם הראשונה חיים רגילים של תלמידת תיכון. אבל בגטלין, המוקפת ביצות אפלוליות, אחוזות מתפוררות ומצבות מסתוריות, שום סוד לא יכול להישמר לנצח.
אִיתַן וֵייט, מת להימלט מגַטְלִין. מדי לילה הוא חולם על נערה יפהפייה ואינו מצליח להבין את פשר החלום החוזר שוב ושוב. כשהוא רואה את לִינָה, איתן נמשך אליה באופן בלתי מוסבר והוא נחוש בדעתו לגלות מה סוד הקשר ביניהם.
וכשהשניים מתקרבים זה לזה, עפים ניצוצות... בעיר שאין בה הפתעות, סוד אחד יכול לשנות הכול.

 
אני מאוד אוהבת מדע בדיוני ופנטזיה ככה שזה הסתדר מצויין. על טבעי. כוחות. אהבתי!
הספר כתוב בצורה נחמדה, כרגיל הרבה תיאורים(אני פחות אוהבת) והעלילה זורמת אבל בכל זאת הסכסוך המרכזי הוא שהיא אמורה להפוך למלחשת רעה בגלל שהיא התאהבה בו והדרך היחידה לבטל את זה היא להרוג מישהו אהוב, שזה מספיק קושי אבל בכל זאת הרגשתי שחסר משהו, לא יודעת עוד הסתבכות או התקדמות במשהו זה נהיה קצת תקוע.
האופי של הדמויות לא מיוחד וחבל היה אפשר לאפיין כל דמות וזה היה מרים את הסיפור יותר, הם היו דמויות רגילות ובמדע בדיוני ופנטזיה אפשר לעוף וגבוה!
אהבתי את הסוף שזה נגמר בזה שהוא נזכר בה פתאום אבל ההמשך לספר התחיל לא משהו וזה די מחק את ה"ואוו" של הספר הראשון, היה אפשר לעשות שימוש הרבה הרבה יותר טוב, הסוף נתן הרבה אופציות ובכל זאת היא התעלמה מזה, הספר השני לעומת הראשון קיבל נחיתה מסוימת הוא לא היה ממש מעניין, היא ניסתה לעשות אותו כזה אבל זה כבר מאוס, חייב היה להוסיף לו עוד דברים כדי שהוא לא ישעמם.
אה כן דבר נוסף זה פרט מאוד מעניין שהיא כתבה אבל הוא כאילו התנדף היא לא מימשה אותו והוא איבד מעצמו המון וזה החלומות של שניהם זה היה ככה: "אל תחשבי שאני משוגע חלמתי עלייך בעצם עזבי שכחי שאמרתי את זה" כעבור מאתיים שנה "אל תתחרפן אבל גם אני חלמתי עלייך" בום זהו, הרס את כל הקטע אז מלכתחילה למה כתבת שהם חולמים אחד על השני אם אין לך מה לעשות עם זה אחר כך??! מיותר, סתם הורס וחבל!!
בקיצור ספר נחמד, אין ספר מושלם אז כן שווה לקרוא ולתת הצצה.
כרגע אני יודעת על שלושה ספרים בעברית :)