קולו של המלאך של גיום מוסו הוא סיפור שמתחיל כקומדיה רומנטית והופך למותחן מרתק: מדלן (בעלת חנות פרחים פריזאית) וג'ונתן (שף גאון ובעל מסעדה בסן פרנסיסקו), שני זרים, נתקלים זה בזה באולם הנוסעים של נמל התעופה ג'יי-אף-קיי, והחפצים שבידיהם נופלים. כשהם אוספים אותם, כל אחד מהם לוקח בטעות את הטלפון הנייד של האחר.
אלא שהעניין מתחוור להם רק כשהם נמצאים במרחק עשרת אלפים קילומטרים זה מזה. הסקרנות מנצחת, וכל אחד מהם חוקר לעומק את תכולת המכשיר, וכך את חייו של האחר. כשהם מגיעים כל אחד לעברו הרחוק של השני, מתברר לשניים, להפתעתם, שחייהם קשורים בסוד שחשבו שקברו לעולם.
אלא שהעניין מתחוור להם רק כשהם נמצאים במרחק עשרת אלפים קילומטרים זה מזה. הסקרנות מנצחת, וכל אחד מהם חוקר לעומק את תכולת המכשיר, וכך את חייו של האחר. כשהם מגיעים כל אחד לעברו הרחוק של השני, מתברר לשניים, להפתעתם, שחייהם קשורים בסוד שחשבו שקברו לעולם.
ספר מאוד מעניין, מותחן לא כמו שאני רגילה לקרוא. עבר הווה הכל מתערבב ביחד, אירוע רודף אירוע עד שהכל מתחבר כמו פאזל לסיום מפתיע ומרגש. הרעיון של הספר באמת יפה ודי קרוב למציאות לכל בן אדם יש סקרנות בייחוד שהוא מחזיק בפלאפון של מישהו אחר ובפלאפון הזה מתגלים הרבה סודות...
אני עוד לא החלטתי אם אני מאמינה בגורל או לא אבל בסיפור הזה מתוארים הרבה "צירופי מקרים" עד שזה כבר לא נחשב לצירוף מקרים והשאלה אולי זה גורל? עומדת על הפרק. העלילה מהנה, הספר כתוב בצורה טובה והדמויות הראשיות מעניינות שזה כבר נותן הרבה נקודות זכות, הסוף לא רע בכלל. הספר עצמו נחמד בעיקר במחצית השניה בה המתח עולה ודברים מתחילים להתרחש.
מעניין אותי לדעת מה אתם תגידו, אז לכו לקרוא!